רשות מנהלית (קרי גוף ממשלתי) יכולה לעשות רק מה שהיא הוסכמה לעשות בחוק. למה הכוונה? פקח של העירייה לא יכול להחליט פתאום שהוא שופט בבית משפט עליון ולדון במקרים שמובאים לפניו, ושופט בבית משפט עליון, לא יכול להחליט פתאום שהוא מחלק דוחות. כל אחד הוסמך בחוק (ובתקנות מכוח החוק) לעשות משהו מסוים, וקיבל סמכויות לצורך אותה מטרה בלבד.
לפי עו”ד ענבר טור שלום, עקרון הסמכות המנהלית מחזק את הדמוקרטיה, משום שהוא מחייב את ההחלטות הנוגעות למגבלות הכוח של השלטון לנבוע מתוך חוק, כאשר החוקים כמובן מתקבלים בצורה דמוקרטית על ידי נבחרי העם. כמו כן, עיקרון הסמכות מהווה בסיס להגנה על זכויות הפרט, שהרי שהשלטון אינו יכול לפגוע בהן ללא הסמכה חקיקתית (אין הפעלת כוח שרירותית).
הרעיון הבסיסי ביותר של עקרון סמכות המנהל – הוא מעין גירסה הפוכה של עקרון שלטון החוק. כלומר, לאזרחים במדינה ליברלית (בהתאם לליברליזם נוסח סטיוארט מיל’ למשל), לאזרח במדינה מותר לעשות כל מה שלא נאסר עליו מפורשות. לעומת זאת, לגוף המנהלי מותר לעשות רק מה שהוא הוסמך אליו, וכל השאר אסור בפניו.