עו”ד ענבר טור שלום: כיצד ניגשים למכרז?

עו”ד ענבר טור שלום, היועצת המשפטית של נמל אשדוד, הינה בעלת ניסיון רב בדיני המכרזים. לפי טור שלום, ישנם בעלי עסקים אשר נרתעים מלגשת למכרז ציבורי עקב חשש מביורוקרטיה או ממורכבות ההליך. עם זאת, לפי טור שלום, אין כל סיבה להירתע מלגשת למכרז על מתן שירותים, אף אם מדובר בהיקף קטן. 

מהם מכרזים?

כאשר המדינה, תאגידים ממשלתיים, מועצות דתיות, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה מבקשים לבצע עסקה בטובין או לרכוש שירות כלשהו, עליהם לעשות זאת בדרך של מכרז ציבורי פומבי; זאת, כדי לאפשר לכל אדם הזדמנות להתחרות על החוזה בתנאים של שוויון וכדי לאפשר לעורך המכרז להשיג את ההצעה הטובה ביותר. 

דיני המכרזים מתווים את הכללים המשפטיים להתקשרויות אלו. לכן, כאשר בעל עסק קטן-בינוני שאינו מנוסה בדיני המכרזים שוקל לגשת למכרז ואינו בטוח מה ההיגיון מאחורי הכללים, עליו להבין כי שוויון, שקיפות, תום לב ויעילות כלכלית הם הערכים העיקריים העומדים בבסיס דיני המכרזים.

שוויון ויעילות

נניח ואנו מנהלים עסק קטן לגיזום עצים. אנחנו נכנסים לאינטרנט לברר על מכרזים ממשלתיים, ורואים שחברה ממשלתית כלשהי, מחפשת קבלן לביצוע גיזום עצים. אם המכרז מעניין אותנו, ניגש לקרוא את פרטי המכרז בדקדוק.

ראשית, במכרזים מסוימים ישנה דרישה לערבות. כאשר מופיעה דרישה כזאת, אין אפשרות “לדלג” עליה, שהרי מדובר בתנאי סף. אם לא תצורף ערבות, ההצעה תיפסל על הסף. הדרישה לערבות מקדמת את היעילות,  מאחר ויש בה כדי להעיד על רצינות מגיש ההצעה. בנוסף, חשוב מאוד לעמוד בסד הזמנים שנקבע למכרז, שכן עקרון השוויון מחייב קיום תחרות שווה ולא ניתן להצדיק ארכה להגשת ההצעה שניתנת לאחד המציעים אך לא לאחרים. לאור כל זאת, הגשת הצעה באיחור תביא בהכרח לפסילת ההצעה, ללא קשר לסיבת האיחור ולעורך המכרז אין שיקול דעת בעניין.

בתי המשפט מאשרים פעם אחר פעם פסילת הצעות שהוגשו באיחור – ולו של כמה דקות (!) על כן יש להיערך זמן מספק מראש, לבדוק היטב היכן נמצאת תיבת ההצעות, מה פרוצדורת הגישה אל התיבה (לעתים נדרשים אישורי כניסה מיוחדים) ולוודא שההצעה תגיע לתיבה לפני המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות.

לפי עו”ד ענבר טור שלום, חשוב להבין כי המכרז חייב להיות שוויוני, והוא פונה כלפי כולי עלמא. כלומר, אם למציע ישנה הסתייגות מסוימת מתנאי כלשהו במכרז, ציון ההסתייגות בגוף הצעתו עלולה לפסול ההצעה ולכן במקרה כזה מומלץ  להעביר שאלות הבהרה לעורך המכרז בתקופה שנקבעה לכך במסמכי המכרז ובכל מקרה לפני המועד האחרון להגשת הצעות. מטעמי שקיפות ושוויון, התשובה תהיה פומבית ותפורסם (ללא שם הפונה) באתר המכרז. כך, יוכל כל משתתף פוטנציאלי לקרוא את כל השאלות והתשובות ובהתאם לכך לשקול את כדאיות המכרז מבחינתו.

הדגש החשוב ביותר

לפי עו”ד ענבר טור שלום הכלל החשוב ביותר הוא לעמוד בתנאי המכרז כלשונם, באופן מדוקדק. יש לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו להגשת ההצעה, להציג ערבות אם נדרשה, להגיע לאספת מציעים ככל שנקבעה, לצרף את כל האסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחת עמידה בתנאי הסף, להקפיד על מילוי ההצעה הכספית בהתאם למטבע, לסוג היחידות ולכמויות המדויקות שהוגדרו במכרז ולפנות לעורך המכרז בהקדם ולפני המועד האחרון להגשת הצעות בכל שאלה או בעיה המתעוררת בקשר למכרז. 

תיקון שנערך לאחרונה במטרה לעודד ולסייע לעסקים קטנים ובינוניים לגשת למכרזים ציבוריים, ביטל את האפשרות של עורך המכרז לדרוש דמי השתתפות במכרזים ששווי ההתקשרות בהם נמוך מ- 50 מיליון ₪ (כולל מע”מ). ככל שקיים תנאי כזה במסמכי המכרז הוא מנוגד לדין ויש לפנות לעורך המכרז בבקשה לבטלו.

• אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואינו יוצר יחסי עו”ד לקוח בדרך כלשהי. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד.